דפים

יום רביעי, 28 באפריל 2010

מה לא ללבוש לעבודה

בימים האחרונים הם ימי טרום גרסה אצלי בעבודה. מה שנקרא באנגלית "Money time". זה הזמן שבעיות מכוערות צצות בתזמון הגרוע ביותר. משום מה החלטתי למרות הכל ללבוש חולצה צהובה פשוטה. לאחר שספגתי ביקורות על היותי אוהד בית"ר (אני לא), או איש ממחנה כהנא חי (גם לא). התבהר לי גודל הטעות. 
בימים אלו אתה צריך להיטמע בנוף. כידוע המוניות בניו-יורק צהובות, וכן גם ברשות הפלסטינאית. הסיבה היא שזה הצבע שהוא הכי קל לזיהוי. היעדר ציור ו/או קישוט על החולצה הופך אותך למטרה.
אני למדתי את הלקח ואשמור את החולצה לימי יותר אביבים. אז שאתם קמים בבוקר, אולי כדאי להשקיע זמן בלהחליט מה ללבוש שלא כמו איינשטיין, שבכל בוקר לבש בדיוק אותו הדבר.

יום שני, 5 באפריל 2010

פרק 1 - המקום אליו הולכים האנשים החשובים ביותר

ההשראה תקפה אותך ?
האם אי פעם חשבת, איך נוצרו השירותים, מה היתה ההיסטוריה שלהם ?


- מהי מערכת הביוב העתיקה בתבל ?
- מה משותף לאימפריה הרומית והרייך השלישי, ומה הקשר למחנה ההשמדה אשוויץ ?
- מה היה כל כך נורא בתקופת ימי הביניים ?
- מה עשו לפני המצאת נייר הטואלט ?
- מה עוד אפשר לחדש בעניני האסלה ?

כל אלו ועוד בפרק הראשון של "המצאת המאה"

להורדת הפרק לחצו כאן.



יצירות שהושמעו בפרק:

Dave Mathews Band - Typical Situation
British Anthem, God Save the Queen 
הקראה מספר דברים - Audio Scriptures International

שלום וברוכים הבאים להמצאת המאה.הפודקאסט ששופך אור על המצאות, ההיסטוריה שלהן והממציאים שיצרו אותן. 
שמי חן פליישר, ואני אהיה המדריך שלכם בחצי השעה הקרובה. ללא הקדמות מיותרות הבה ניגש לפרק הראשון.


היום אספר את סיפורו של החדר שאליו הולכים האנשים החשובים ביותר, השירותים. (רעש הדחת מים) את הרעיון לפרק הזה תוכלו לנחש לבד היכן קיבלתי.היה זה תא השירותים הבודד המשרת את חברת התוכנה בה אני עובד,ולכן את שאר הפרק נאלצתי לכתוב במקום אחר.הדפיקות בדלת הכריעו את הכף.

בתנ"ך תוכלו למצוא הוכחות לרצח רבין, אסון המסוקים ותחזיות סופניות על עתיד היקום.שם בין השאר קיים המדריך הראשון לפינוי מהיר. ספר דברים פרק כ"ג פסוק י"ג - י"ד

"ויד תהיה לך על אזנך. והיה בשבתך בחוץ, וחפרת בה ושבת וכיסית את צאתך."

 השירותים ומערכת הביוב הראשונה בעולם נמצאה באזור הודו פקיסטן באלף השלישי לפני הספירה.אם אנסה לדייק בערים הרפה ומוהנג'ו-דרו. כל תא שירותים נבנה מחוץ לבית, סמוך לקיר החיצוני של הבית. התא עמד מעל תעלה אנכית שהתנקזה למערכת הביוב המרכזית.  מכאן קיבלה תקופה זאת את שמה כעידן הניקיון. באזורנו השירותים הופיעו באלף השני לפני הספירה.

 באזור רומא חלק מהשירותים היו בבתי המרחץ ששירתו את כלל הציבור. אולם בתקופה זאת המילה פרטיות לא אפיינה את אופי המקום. בתי המרחץ בתקופה הרומאית כללו שורה של חורים עליהן כרעו המתפנים ללא כל מחיצה. יכולת לנהל ויכוח סוער הכלל מגע פיזי עם שכנך לאסלה תוך כדי עשיית הצרכים. בהשוואה, שיחה בסלולאר של ימינו תוך כדי התפנות
נראית מנומסת לחלוטין.

ההבדל העיקרי בין השירותים הרומאים והאסלה של ימינו מתבטא בכך שהשירותים הרומאים היו מוגבהים מהקרקע, אך הם היו שירותי בול פגיעה לכל דבר. למי מכם שלא שירתו בבסיסי צה"ל נידחים או לחליפין לא ביקרו בחורים בחו"ל, הנה הבהרה. שירותי בול פגיעה הם פלטה עליה אתה דורך ובמרכזה חור לקבלת הפסולת האנושית על כל גווניה.

אני ארשה לעצמי קפיצה קטנה לאימפריה אחרת, הרייך השלישי (היטלר נואם ברקע). אחד מהדברים שהרומאים והנאצים חלקו מסתתר במחנה ההשמדה אשוויץ. השירותים לאסירים שנשארו בחיים לאחר הסלקציה היו בדיוק באותו מבנה. משטח שטוח ארוך ובו חורים, ללא הפרדה. הרי לכם האפקטיביות הנאצית במיטבה, אם לא צריך לשים מחיצות, הם לא ישימו.


עם נפילת האימפריה הרומית נשכחו בתי השימוש ומערכת הביוב אבדה בחשכת ימי הביניים. במקום מערכת הסניטציה הרומאית, בתקופה של אלף שנים אנשים כמו תינוקות של ימינו עברו להשתמש בסיר. את הסיר רוקנו בתחילת כל יום בנהר הקרוב. אותו נהר שבו השתמשו לצרכי כביסה, שתיה וכיוצא בכך.

 צריך לזכור שבתקופה זאת אפילו אנשי אצולה התקלחו מספר פעמים בשנה בלבד. רוב האיכרים התקלחו פעמיים בחייהם, שהוטבלו לנצרות עם לידתם ובמותם לפני שנעטפו בתכריכים, אולי בעצם רק פעם אחת בחיים. מכאן נוכל להבין שלהטיל צרכים לבאר ממנה אתה שותה לא היה משהו יוצא דופן.

ואם לא היה נהר, או לחליפין, היית עצלן מכדי להגיע לנהר הקרוב לביתך היתה דרך אחרת. היית צועק קריאת אזהרה  וזורק את תוכן הסיר מחוץ לחלון או דלת ביתך.-- רעש של מים נשפכים..אם במקרה היית עובר ברחוב מתחת לאותו חלון סביר להניח שהיית מצליח לתרגל את הצרפתית שלך (MERD)

כפי שאתם יכולים להבין, החיים בימי הביניים היו עניין מסריח למדי. האדם הממוצע היה שקוע עד הצוואר בהפרשות של שכניו. בכל פינת רחוב, ילדים היו משחקים תופסת או מחבואים מאחורי הערימה של השכן.בהשוואה לימינו, המסיבה שהשכן שלך עורך בחצות היא לא כזה סיפור.
 
(התחלה של המנון בריטניה)
סר ג'ון הרינגטון שהיה משורר, טבע את המושג שירותים בהדחת מים בסוף המאה השש עשרה. הוא בנה אב טיפוס בקלסטון שבאנגליה על פי תוכניתו. אליזבת הראשונה מלכת אנגליה היתה הסנדקית שלו, ולבקשתה הוא התקין אסלה במקום בו היא איפרה את אפה, הגרדרובה בתרגום חופשי.

סופרים כפי שכולכם יודעים אינם גאונים פיננסים,אלמלא קוראים לך סטפן קינג או רם אורן. מר הרינגטון לא הגיש בקשה לפטנט,וכך ההון שיכל לצבור נשטף במחי הדחת מיכל אחד. רק לקראת סוף המאה השמונה עשרה,אלכסנדר קומינג רשם פטנט. הוא דרך אגב היה בכלל שען. נדמה שעד שהשירותים הומצאו לא היה צורך במקצוע שרברב, אם חשפת את חריץ ישבנך בפומבי סביר להניח שהיית נלקח לקלבוש, לפחות בבריטניה.

רק במאה התשע עשרה השירותים צברו תאוצה. במהלך השנים נוספו שיפורים ושכלולים,זה המקום לציין את תומאס קראפר או בתרגום חופשי לעברית טומי המחרבן. הוא נחשב בטעות כאבי בית השימוש המודרני ככל הנראה בגלל שמו. עובדה זאת היתה נכונה, אלמלא קראפר נולד כמאתיים שנים לאחר הרינגטון ופעל כשרברב כמאה שנה אחרי קומינג.  קראפר אומנם שיפר ושיכלל את המצאתו של הרינגטון אך הוא לא היה הראשון. הטעות, מקורה ככל הנראה בכך שקראפר שיתף פעולה עם יצרן קרמיקה.טומי החליף את הפטנט של קומינג שהיה עשוי מנחושת. דבר שיכל להוזיל במידת מה את מחיר הניאגרה הביתית.

האסלה היגרה לאמריקה רק לאחר מלחמת העולם הראשונה. עד אז השתמשו בסיר או בביתן מחוץ לבית. בביתן נחפר בור ספיגה. חיילים אמריקאים שחזרו מאירופה סיפרו על ההמצאה המופלאה שנקראת, כמה מפתיע, קראפר.מעניין מה טומי היה אומר על זה.

אנחנו נמשיך לסקור את תחום האסלה אך לפני כן ניגע במשהו יותר עדין, בערך בשלוש שכבות יותר עדין.
(I need TP for my butthole)

ישנה בעיה אקוטית, לאחר שהתיישבת או כרעת כדברי הפסוק מספר דברים. מה עושים עם מה שנשאר באחורייך ?

מסביב לעולם בחמש דקות (גונג), בפינה זאת ננסה לכסות מה עשו לפני המצאת נייר הטואלט, ברחבי הגלובוס.

נתחיל, כמובן, מארץ השמש העולה.כשסיימת את המאמץ המרכזי היית לוקח מקל ומגרד את מה שנשאר.אם אתם שואלים אותי, היית כבר לוקח אותו מקל ועושה חרקירי.

ביוון הקדומה אם היית איש פשוט, היית שובר כד וכל חתיכה הייתה מקבילה לריבוע הנייר של ימינו. אם היית מספיק עשיר היית משתמש בשאריות צמר עם מי ורדים. אפשר להגיד שזה המגבון של העולם העתיק.

ברומא, בבתי המרחץ יכולת להשתמש בספוג על מקל.לצורך סניטציה היו טובלים אותו במי ים.לא ברור אם היה מקל לאדם,או שמא היית נותן עירבון על מנת להיות זכאי להשתמש באחד.כמו מודל המגבות במלונות של ימינו.

בצרפת, האצולה התפצלה לשני מחנות. הסטלנים, שהשתמשו בבד קנאביס. מהצד השני המפונקים, שעבורם אפילו נייר תלת שכבתי לא רך מספיק, בד תחרה היה תחליף מענג.  

באזור צפון אירופה, הויקינגים היו צריכים להתרוקן בין פשיטה לבזיזה.הוויקינג הממוצע היה תופס כבשה ועם שאריות הצמר מנקה את אחוריו)מהההההה(.

הבה נעבור בטיסה לצד השני של האוקיאנוס.בהוואי,כשסיימת לגלוש לעבר נקודת המוצא. היית מוריד אגוז קוקוס מהעץ ומשתמש בקליפה השעירה לנקות את עצמך.

שאר האמריקאים,נחלקו לשניים.האינטליגנטים, לאחר שסיימו לקרוא את הטור השבועי בעיתון
דחפו אותו לאחוריהם.מהצד השני, החקלאים שהשתמשו בדשא וחציר כדי לנגב.  בתוך החקלאים, ישנה תת קבוצה, המקלחים, שהשתמשה בקלח תירס ללא גרעינים.

כמו שהתחלנו עם מלוכסני העיניים, נסיים בקרוביהם האסקימואים. באקלים קר אין מקום לפינוק, עשב טונדרה מעורבב עם שלג. אם לא קפא להם הישבן עד כה, אזי עכשיו הוא די קריר.
(גונג)

נחזור לנושא האסלה. העתיד כבר כאן. איזה המצאות ושכלולים נוספו או יתווספו בימינו ?

רוב השיכלולים בנושא האסלה מרוכזים במולדת הגאדג'טים, יפן. הסיבה לכך נעוצה בסטנדרטים של בניה מערבית שאוסרים על שקעים ליד האסלה. לעומת זאת, ביפן אתה מזומן לשבת ולהתרווח על הכסא החשמלי.

השירותים היפנים המקוריים, וושיקי, אינם דומים כלל לאחיהם המתקדמים ,יושיקי. השירותים היפנים המקוריים הם גרסה צרה של שירותי בול פגיעה שלנו זהו ככל הנראה כתוצאה מגודלם של היפנים. השירותים המתקדמים, לעומת זאת מגיעים בדרך כלל עם אסלה.

תפוצת השכלולים של האסלה היא מעל למחצית מהשירותים הפרטיים ביפן.  ההמצאה הנפוצה ביותר היא אסלה מחוממת. זה נשמע כמו מותרות, אבל יש לזכור שרוב הבתים ביפן נעדרי מערכת חימום מרכזית. בחורף יפני מקפיא , אם אתה לא רוצה  לסיים כמו האסקימואים עדיף שלפחות הישבן יהיה חמים.

בין שאר ההמצאות תוכלו למצוא הדחה אוטומטית, תוספת בידה ומייבש, מפזר ניחוחות ורעשי רקע למניעת המבוכה של אחרי. המוזיקה שנועדה להחריש את רעשי הלוואי, היא בדרך כלל שאון הדחת המים. נשים יפניות מצאו את הקול לא אמין, ולכן רבות מהן ממשיכות להוריד את המים תוך כדי.במבט לעתיד כבר היום קיים אב טיפוס  של אסלה שמבצע בדיקת שתן, צואה ודם.


     אז מה היה לנו

בהודו לפני ארבעת אלפים שנים, הייתה הרבה יותר היגיינה מאשר באירופה לפני חמש מאות שנים.קצת משעשע לחשוב על הודו כמקום היגייני ועוד בהשוואה לאירופה.

סופר,שען ושרברב. זוהי לא התחלה של בדיחה כי אם שלושה בעלי מקצוע שחברו להמציא את האסלה כפי שאנחנו מכירים כיום.

כל האנשים בעולם צריכים לנקות אחריהם או את אחוריהם, תלוי בהסתכלות.כל אדם בחר במה שזמין, לפי מיקומו הגיאוגרפי, העת בה הוא חי ומעמדו החברתי.

האסלה היא תחום דינמי, יום יבוא וגם בארצנו הקטנטונת לא נצטרך להוריד את המים, היא  תעשה זאת עבורנו, האסלה כמובן לא ארצנו. אולי אז, לא נצטרך שבר רפאלי או נינט יטיפו לנו להשתמש בחצי מיכל.

עד כאן להפעם. אם אהבתם את התוכנית,
אם לחליפין אתם חושבים שזה היה בזבוז טוטאלי של זמן, אתם מוזמנים להגיב.
לדוגמא:האנאלוגיה של לעשות צריכים לתוך הבאר בימי הביניים לא הייתה ברורה. דוגמא אחרת:הפינה של מסביב לעולם היא הברקה אשמח לראות פינות נוספות.

לתגובות, הערות והארות הנה שלל אפשרויות. אתר התוכנית נמצא בכתובת http://centinvent.blogspot.com
המייל שלי הוא chenfli@gmail.com


אם אתם מעוניינים לתמוך בתוכנית. תוכלו לעשות כן על ידי רכישת ספר הילדים של אימי זיכרונה לברכה ציפי פליישר. הספר  "הגוף שלי" נמכר באתר http://www.haruzone.com בעלות של 40 שקלים חדשים. זוהי מתנה נהדרת לילדים. קישור יופיע באתר התוכנית.

נתראה בפרק הבא על אמצעי מניעה.